מהי ערמונית מוגדלת?
ערמונית מוגדלת היא מצב שבו בלוטת הערמונית, איבר השייך למערכת הרבייה הגברית ותורם לייצור נוזל הזרע, גדלה עם ההתקדמות בגיל. ההגדלה נובעת מתהליך פיזיולוגי טבעי, שבמרבית המקרים אינו קשור לסרטן, אך עלול לגרום ללחץ על השופכה (צינור ההשתנה) ולהפרעה בזרימת השתן. כאשר החסימה מתקדמת, מופיעים תסמינים המשפיעים על איכות החיים ומצריכים בירור וטיפול.
מהו טיפול תרופתי לערמונית מוגדלת?
טיפול תרופתי לערמונית מוגדלת מיועד להקל על תסמיני ההפרעה במתן שתן באמצעות הרפיית הערמונית וצוואר שלפוחית השתן ו/או הקטנה הדרגתית של נפח הערמונית, ולעיתים בשילוב בין שתי הגישות. טיפול תרופתי זה יכול להביא לשיפור משמעותי בתסמינים, אך יעילותו תלויה בהתמדה בטיפול ובתגובה האישית של המטופל, ובחלק מהמקרים ההשפעה אינה מספקת או פוחתת עם הזמן. כאשר התסמינים נמשכים למרות טיפול תרופתי מיטבי, כאשר מופיעות תופעות לוואי משמעותיות מהתרופות, או במצבים שבהם מתפתחים סיבוכים כגון אצירת שתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן או פגיעה בתפקוד הכליות, נשקל מעבר לטיפול אנדוסקופי יעיל ומוכח כגון TURP.
מי זקוק לניתוח בעקבות ערמונית מוגדלת?
ערמונית מוגדלת (הגדלה שפירה של הערמונית, BPH) היא תופעה נפוצה בקרב גברים מעל גיל 50. הערמונית, בלוטה המצויה סביב השופכה וצמודה לשלפוחית השתן נוטה לגדול עם הגיל. כאשר ההגדלה גורמת ללחץ על השופכה ולהיצרות מוצא השלפוחית, עלולים להופיע תסמינים בתחום מתן השתן המשפיעים על איכות החיים.
בין התסמינים השכיחים:
-
קושי בתחילת מתן שתן
-
זרם שתן חלש או מקוטע
-
תחושת התרוקנות חלקית של השלפוחית
-
תכיפות מוגברת במתן שתן, במיוחד בלילה (נוקטוריה)
-
דחיפות (צורך עז) להטיל שתן, יתכן עד כדי בריחת שתן
-
עלייה בשכיחות דלקות חוזרות בדרכי השתן
ברוב המקרים, הטיפול הראשוני בערמונית מוגדלת הוא טיפול תרופתי, הכולל תרופות המשפיעות על טונוס סיבי השריר של הערמונית או על גודלה. כאשר טיפול תרופתי אינו מביא לשיפור מספק, או כאשר קיימים סיבוכים כמו אצירת שתן, דם בשתן או פגיעה בתפקוד הכליות – יש לשקול טיפול ניתוחי.
האם יש צורך בבדיקות לפני ההחלטה על ניתוח?
לפני קבלת החלטה על ניתוח לטיפול בערמונית מוגדלת, חשוב לבצע מספר בדיקות.
הערכת גודל הערמונית
באמצעות אולטרסאונד דרך הבטן. הערכת הגודל מסייעת לקבוע האם ניתוח אנדוסקופי מתאים, או שיש צורך בטכניקה אחרת עבור ערמוניות גדולות במיוחד.
בדיקת PSA
בדיקת דם ל-PSA נועדה לוודא שהעלייה בנפח הערמונית אינה קשורה לגידול ממאיר.
בדיקת שתן
לשלילת זיהום בדרכי השתן שעשוי להשפיע על ההליך הניתוחי.
בדיקת תפקודי כליה וזרימת שתן
בדיקת אורופלומטריה (Uroflow) מסייעת בהערכת מידת החסימה. במקרים מסוימים מתבצעת גם בדיקת אורודינמיקה להערכת תפקוד השלפוחית.
הנחיות מיוחדות לפני ניתוח אנדוסקופי לערמונית TURP
TURP הוא קיצור של Transurethral Resection of the Prostate — כריתה של רקמת הערמונית דרך השופכה, ללא חתך חיצוני.
לפני הניתוח יש לעדכן את הרופא על כל טיפול תרופתי קבוע, בעיקר תרופות לדילול דם כמו אספירין, פלביקס או נוגדי קרישה אחרים.
ברבים מהמקרים יש צורך להפסיק טיפול במדללי דם מספר ימים לפני הניתוח ולחדש אותו לאחריו, בהתאם להנחיות הרופא המטפל והרופא המרדים. בנוסף:
-
מומלץ לבצע בדיקות דם עדכניות.
-
להגיע בצום לפי הנחיות.
-
לעדכן על מחלות רקע, במיוחד לבביות.
איך מתבצע ניתוח TURP?
ניתוח TURP מבוצע בגישה אנדוסקופית, כלומר ללא חתך חיצוני. זהו ניתוח מוכר ויעיל לטיפול בחסימה הנגרמת מערמונית מוגדלת.
שלבי הניתוח:
-
הרדמה כללית או איזורית (ספינאלית), בהתאם למטופל.
-
החדרת מכשיר אנדוסקופי ייעודי דרך השופכה עד לאזור הערמונית.
-
כריתה מבוקרת של רקמת הערמונית החוסמת את זרימת השתן.
-
פינוי רקמת הערמונית שנכרתה ובקרה קפדנית על דימום.
מדובר בניתוח קצר יחסית, עם שיעורי הצלחה גבוהים ושיפור משמעותי והדרגתי בתסמיני ההשתנה ובאיכות החיים של המטופל.
מה קורה לאחר הניתוח?
בסיום הניתוח מוחדר קטטר לשלפוחית, שמאפשר ניקוז שתן ושטיפה עדינה למניעת קרישי דם. בדרך כלל הקטטר נשאר כ-48 שעות.
לאחר הוצאת הקטטר, מרבית המטופלים חוזרים למתן שתן עצמאי, עם שיפור הדרגתי בזרימה. ייתכנו תסמינים חולפים כגון צריבה או תכיפות מוגברת בשבועות הראשונים.
מרבית המטופלים שבים לשגרה תוך מספר ימים, אך מומלץ להימנע ממאמץ גופני כבד למשך 4–6 שבועות.
במידה ויש לכם שאלות או חששות, אתם מוזמנים לפנות למרפאה לשיחה והכוונה אישית.
בברכה,
ד"ר אריאל זיסמן
מומחה לכירורגיה אורולוגית
ליצירת קשר ← לחצו כאן